למי מיועד הניתוח?
גניקומסטיה מוגדרת כמצב בו מרכיבי השד מוגדלים באופן חריג אצל גברים הגורם ליצירת מראה שד נשי בעל מלאות שאינה פרופורציונלית למבנה גברי. מצב זה יכול להיות נורמאלי ופיזיולוגי בגיל הינקות ובגיל הבגרות (כ- 65% ממקרים אלו ייעלמו ספונטנית עד גיל 17). רק במיעוט מהמקרים יישאר מראה שד נשי, מהם כשליש מהמקרים גדילת השד תהיה חד צדדית. הגורמים הידועים ליצירת גניקומסטיה הינם: השמנה, שינויים במאזן הורמוני המין, גדילה רבה יותר של מרכיב השומני, מחלות, תסמונות גנטיות ושימוש קבוע בתרופות. 
ברוב המקרים לא ימצא גורם אשר ניתן לטיפול לא ניתוחי. לעומת זאת בשל הגורם הנפשי, תפישת הגוף והבעיה החברתית המלווה למקרים אלו (פשוטים ומורכבים), מופנים גברים אלו לתיקון ניתוחי.
 
לכל הגברים קיים גניקומסטיה (קיימת רקמת שד שאינה מתפקדת) במידה קלה ביותר. למיעוט מהגברים בלוטת השד מתפתחת וגורמת למראה נשי יותר. 
שד נשי (גניקומסטיה)

גבר צעיר בריא שאינו נוטל תרופות, אך בעל משקל עודף, עלול לסבול מהגדלת רקמת השד בשני השדיים ובעיקר משמאל. ברוב המקרים ניתן יהיה להסתפק בשאיבה או המסת שומן בשל קיום שומן פריפרי המייצר אסטרוגן (הורמון מין נקבי) השדיים מתפתחים.
 
במעט מאוד מהמקרים (ובעיקר בגברים שמנים בהווה או שהיו שמנים בעבר), יש להוציא ולכרות את רקמת השד שלא ניתנת לשאיבה.       
      
הערכה טרום ניתוחית:
 
יש לבדוק תחילה את מצבו הבריאותי של המטופל, תרופות קבועות, מחלות גנטיות וכו'. לעיתים נזדקק לביצוע בדיקות דם ויעוץ אנדוקרינולוגי טרם ההחלטה לניתוח.
בבדיקת השד אנו מחפשים גושים ורקמה בלוטית (המייצרת חלב). אנו מבצעים הערכה של אחוז רקמת השומן בשד זה.  שלב זה חשוב לתכנון הניתוח העתידי (רקמה בלוטית ניתנת לכריתה בלבד ואילו את הרקמה השומנית ניתן להסיר בשאיבת והמסת שומן).
 
טיפ חשוב: ניתוח בשיטה פתוחה שבה קיימת צלקת מבטיח הרבה יותר את התוצאות, מקטין סיבוכים וחוסך בשיעור גבוה את הצורך בניתוח נוסף לתיקון רקמה עודפת. לרוב, לא ניתן וגם לא ממש צריך להסתפק רק בשאיבה או המסת שומן. לא ניתן לשאוב רקמה בלוטית של השד.

 
אנו מדרגים את דרגת הגניקומסטיה לפי החלוקה הבאה:     
      
דרגה ראשונה - ניתן לטיפול בהרדמה מקומית וללא תרופות:
במצב זה, התלונה העיקרית היא פטמה בולטת, לרוב בולטת דרך החולצה ועלולה לגרום למבוכה מבחינה חברתית .
 
במצב זה ניתן לקצר את הפטמה בהרדמה מקומית בלבד.
 
      
דרגה שנייה - ניתן לטיפול בהרדמה מקומית וללא אשפוז:
במצב זה העטרה והפטמה בולטים מעל מתאר השד. הפטמה והעטרה בולטים בעיקר בחום ומתכווצים יפה בקור.
 
במצב זה ניתן לבצע תיקון בהרדמה מקומית בלבד בחתך קטן בקו הגבול שבין בעטרה לעור. אין צורך באשפוז.
 
 
      
דרגה שלישית - ניתן לטיפול בהרדמה מקומית:
גדילת רקמת השד באופן בינוני.
במצב זה יתכן ותבוצע שאיבת שומן בלבד או כריתת רקמת שד בלוטית קשה באופן הדורש פתיחת צלקת בקו הגבול שבין העור לעטרה.
 
      
דרגה רביעית - נדרש ניתוח:
צמיחת שד נשי לכל דבר.
העטרה רחבה ובולטת עם עודף עור ותחולה פנימית גדולה.
במצב זה יש לבצע כריתת שד, תוך שימור הפטמה והעטרה. בניתוח זה הצלקות נמצאות מסביב לעטרה ומהעטרה לכוון  בית השחי.
 
      
מהלך הניתוח:
 
הניתוח נערך בבית חולים תחת הרדמה כללית (פרט למקרים בהם ניתן לבצע ניתוח בהרדמה מקומית). אורך הניתוח כשעה וחצי.
בניתוחים בהם אנו מבצעים שאיבות שומן, אנו יוצרים פתח סמוך לבית השחי ובקו תחתון של העטרה (מקומות  נסתרים).
בתום הניתוח חובשים את החתכים ומלבישים חגורה אלסטית איתה נשארים כשבועיים לערך לאחר הניתוח.
בניתוחים בהם אנו מבצעים כריתה של רקמת שד אנו מבצעים חתך בקו התחתון של גבול עטרה- עור. דרך חתך זה אנו כורתים את הרקמה ומעצבים את השד החדש.

בתום הניתוח אנו תופרים בתפרים פנימיים ונספגים את החתך ומשאירים נקז רווח, המסלק הפרשות למשך מספר ימים. לאחר החבישה אנו משתמשים בחגורה אלסטית למשך שבועיים לערך.
 
      
הצלקות:
כאמור, מיקום הצלקות תלוי בסוג הניתוח. בניתוחי שאיבת שומן, הצלקות הינם קטנות מ- 0.5 ס"מ וממוקם באזור בית השחי ובקו העטרה- עור.
בניתוחים בינוניים, לרוב נוצרות צלקות בגבול פטמה עטרה תחתון (ראה תמונות למטה).
בניתוחים גדולים יותר,  מיקום הצלקות משתנות בהתאם לצורך הכירורגי והאסטטי.
 
      
**סיבוכים ותופעות לוואי:
  • תופעות הלוואי משתנות לפי דרגת הגניקומסטיה ולפי סוג הטיפול הניתוחי. הסיבוך הכללי לכל סוגי הניתוח הינו שקיעת הפטמות והעטרה, הנגרמת לרוב מכריתת יתר של רקמת השד. אנו נוהגים בניתוחים אלו במידת הזהירות הנדרשת על מנת להימנע מסיבוך זה. יתכן ובשל כך יידרש לעיתים ניתוח נוסף לתיקון העודף, אך אנו מאמינים ש"עדיף להוציא מעט מאשר למלא חזרה..."
  • שטפי דם כ- 3% מכלל הניתוחים המבוצעים (יותר שכיח בשאיבות שומן).
  • זיהום בפצע הניתוחי פחות מ- 2% מכלל הניתוחים. 
  • כאב: רמת הכאב והמגבלה לאחר הניתוח שונה מאדם לאדם. לרוב, ניתן לחזור לפעילות נטולת מאמץ, מספר ימים לאחר הניתוח. הרגישות נמשכת בממוצע כשבועיים (ולפעמים גם יותר). 
  • אסימטריה בין השדים. למרות שברוב המקרים סיבת הניתוח קשורה לאסימטריה, ברוב הניתוחים אנו משפרים את מצב האסימטריה אך לא באופן מוחלט. 
  • נמק של הפטמה- עטרה. מצב זה נדיר וסבירותו עולה ככל שהניתוח מורכב יותר. 
  • שקיעת הפטמה והעטרה ויצירת מצב דמוי "צלחת הפוכה". סיבוך זה הופך להיות יותר שכיח כאשר מעוניינים בכריתה גדולה מידי ובאופן לא שמרני. 
  • שינויים תחושתיים באזור הפטמה. יתכן מצב של חוסר תחושה באזור הפטמה, אשר ברוב המקרים היא תשוב לקדמותה כשנה לאחר הניתוח. במיעוט המקרים התחושה אובדת כליל ובחלק אחר של המקרים, התחושה תהיה דווקא מוגברת. 
  • צלקות רחבות או צלקות קלואיד בולטות.
**תופעות הלוואי ידונו בהרחבה עם הרופאים לפני הניתוח.

התמונות באתר זה נועדו להפצת ידע והסברה רפואית בלבד

 
ד"ר רון עזריה וד"ר רועי ענבר © טלפון: 1700-506-504
כתובות: ריינס 6, בית מ.ר.ב תל אביב, בן גוריון 6  |  שד' בן גוריון 25, קומה 1, חיפה
דף הבית      אודות הקליניקה      ניתוחים פלסטיים      טיפולים אסתטיים      צור קשר
* התמונות באתר זה נועדו להפצת ידע והסברה רפואית בלבד